יום השלישי של תוכנית הריאליטי Miss GAMER. חוויות אנדריאל. ^_^
נִי הָاو!
והנה הגיע תורי להתחיל בטקס כתיבת הפוסט, להתכרבל מתחת לשמיכה המקודשת ולטפח את המסך כל הלילה. והכל בגלל שאינטרנט הווייפיי בהוסטל חלש להחריד, לכתוב פוסט נורמלי ולאסוף תמונות – הפך למשימה אמיתית. אני ושאר הבנות, האמת, לא נתרגם לזה להיות כאן יותר לעיתים קרובות ולכתוב יותר, אבל לצערנו זה לא תלוי בנו. אבל לא נחשוב על הדברים העצובים. היום שחלף, לדעתי, היה קסום, איזה בוקר שווה צריך. למרות שהטמפרטורה הייתה מתחת לאפס – זו באמת האביב, השמש מחממת, הדרכים יבשׁות, והרוח מלטפת. הייתי צריכה לצאת בעניינים, והחלטתי לקחת טיול קצר, אך חבל שזמן המתמודדות כל כך מוגבל לדברים נעימים כאלה. המארגנים הכינו עבורנו תוכנית מעניינת, ומוסיפים הפתעות תוך כדי, אבל אל תחשבו שזה רק חגיגה ורגיעה, יש להשקיע המון תשומת לב, כוח וזמן. אבל אנחנו משתדלות, צוברות ניסיון ומפיקות מהאירועים הללו רווח נוסף שלנו ובוגוגאשקיות.
אגב, על הוסטל. בבית שלנו התמקם שכן נהדר, או ליתר דיוק, קומה שלמה של שכנים. אנה הזכירה את זה אתמול, אבל צריך לומר, שאלה גברי-מוזיקה לא רק כאן מתגוררים, אלא גם מתאמנים, בזמנים שונים ובמקומות לא צפויים. בפתאומיות מתחילים לנגן מאחורי דלת המספר השכן, במסדרון, במדרגות או אפילו נשמעות צלילים של שירה מהשירותים. אז כאן בהחלט לא לבד. אגב, כמה מהחבר'ה האלה:
אם במקרה מישהו מתעניין מי הם ואיזה מקום הם הגיעו, אז, אז כך יהיה, אני אעשה להם קצת פרסום ואומר שהם הגיעו ל(שימו לב!) "מסיבת קושׁר" הגדולה של השנה, כן-כן, כך, לפסטיבל השביעי הבינלאומי למוזיקה יהודית Yiddish-fest 2011 במוסקבה. אז זה לא סתם אנשים, אלה אישים בולטים ורציניים. אפילו לפעמים מנגנים משהו נעים, אבל זה כבר שאלה של טעם וסבלנות לפעמים. אבל, כמובן, לא ממש נעים לשכנות עם לא מעט גברים, שמפריעים לא פעם, גם בנסיונות לתקשר וגם בחזרות. נכון, לגבי האחרון אני חושבת שאנחנו עוד יצליח לעבור את זה, על כך מאוחר יותר. אבל מה אכפת לנו, להם יש את האירועים שלהם, לנו – את שלנו.
היום לקחו אותנו קודם כל לבית ספר הסגנון של עריכת המגזין הנשי "YES!" והמורה יונה דיברה איתנו על הגדרות הסגנון הבסיסיות, כמה עקרונות, בדקה את כל הבנות ונתנה לכל אחת עצה אישית בנושא בגדים ודימוי בכלל, וכמובן שדיברנו על ארגון המלתחה וכמה שאלות אישיות בתחום הזה.
אחרי סדנת המומחים, הוזמנו לחדר נעים עם פופים ועץ מקושט ומסתורי והוסבר לנו שבמשרד יש מסורת, שבה האורחים של המשרד כותבים את משאלותיהם על ניירות צבעוניים ומקשרים אותם בקשרים לעץ הזה. טקס מקסים, אני אישית מעריצה גדולה של מעשי דמיון ופילוסופיה קטנים כאלה, קצת מזל בשילוב עם חיוביות לא הזיקו לאף אחד, והראשונה לקשר את משאלתי הייתי. וגם שאר הבנות הבעתן עניין ופסעו בניירות. מה אתם חושבים, על מה עשויות המתמודדות לחלום? ;) לאחר מכן, כל אחת מאיתנו קיבלה גיליון חדש של המגזין, ומיהרו לאחל לנו דרך נאה ויצאנו להוסטל, שם חיכה לנו הסעיף השני בתוכנית.
פָּארָם-פָּאם! הביאו לנו מסך ענק וקינקט. \_ מומחה החברה הדגים לכולם איך משתמשים במכשיר הזה, ואומר את האמת – בהתחלה נראיתי די מבולבלת, אף על פי שזה נראה פשוט מהצד. אבל בלי זה, האושר הזה נשאר בהוסטל עד סוף התחרות, ובזמן הפנוי נוכל להתאמן וליהנות. כְּהֵה, ומי עכשיו רועש יותר מהאחרים בהוסטל? ;) ניהנינו עם המכשיר הזה שווה, בסוף האימון של שתי בחורות אף הפך לדיסקו קטן.
לקראת הלילה ירדנו לבית קפה הקרוב וסיכמנו יחד עם המנחה קטרינה את שלושת הימים האחרונים. הדיון היה די ארוך ומסקרן, הבנות נפתחו ושיתפו את חוויותיהן, לפעמים גם גילויים, ולפעמים – קשיים. באופן מיוחד הודגש רמת האחידות שלנו בימים הללו והיעדר נסיבות בעייתיות. באמת יש הרבה שמשייכת אותנו, כאן נוצר אטמוספירה ידידותית, הבנות עוזרות אחת לשנייה, וכמה שינסו לרמוז לנו שאנחנו מתמודדות, אני אישית מעדיפה את המילה מתמודדות. בכל מקרה, כל העיקר תלוי בבחירת השופטים, וההערכות שלהם – בהתאם למאמץ של כל אחת והצגת עצמה, קוואה למנצח לא משפיעים, וכאן אין את זה ולא צריך לאף אחד. זה בכל זאת חברה מיוחדה, גיימרית, עם תחומי עניין משותפים, לעיתים גם עם דעות משותפות וסיפורים דומים. אף על פי, כמובן, שכל אחת מאתנו אישיות שונה מאוד, וזה נהדר – אנחנו לומדות משהו חדשות זו מזו, משתפות ניסיון, סיפורים ועצות. התקיימו תקוותיי – המגורים המשותפים, לוח זמנים משותף ודחיפות ודעויות נמשכות הופכות את האירוע הזה לדמוי למחנה צעירים במובנה הטוב ביותר.
אבל היום לא נגמר כאן. אתם זוכרים שלנסטיה-אקנה היה יום הולדת? ;) בעבורה ארגנו הפתעה באווירה הטובה – בסטודנטים כשהסברנו את הממצאים, הוקם שולחן קינוחים בחדר, ובסוף הדיון המנחה עצרה את נסטיה, והשאר עלו למעלה והתחבאו. ברגע שהחוגגת שלנו עלתה לקומה, כולם הופיעו מול העיניים שלה, שרו את הברכות, ולאחר מכן חיבוקים, תה ועוגה עם שיחות, אל תשכחו את זה?)
עם כניסת הלילה רבים התחילו לעבור על המחשבים הניידים, מישהו התעסק עם מלתחות או דברים אחרים, ואני התחלתי לטעון את התמונות ולהתחיל לכתוב פוסט. וכך אני עושה – שיהיה לכם כל טוב, עקבו אחרי התחרות ואל תכף תנתקו.)
P.S.
אני לא יכולה שלא לברך עוד שתי בנות נהדרות ועמיתי: אשוח – מנהלת מחלקתנו וכמנהיגה שלי, ליום הולדתה ב- 17 במרץ, מתוקה לך ושטויות הכי טעימות) ולו – ידידתי הכי ותיקה וכמעט אחותי ליום הולדת כבר שחלף ב- 18 במרץ. את יודעת, אני אוהבת אותך. ;)
וגם לכל השאר. חוץ מאירועים הקשורים ליום ההולדת, יום הנסיום ב- 17 במרץ הוא גם יום סנט פטריק, המגן על אירלנד. בסופ"ש ובקרוב אליו, במוסקבה תהיה המון פעילויות כיפיות שקשורות ליום הזה, ואני ממליצה לכם להעביר קצת זמן בכיף ולהתמלא בחיוביות של היום הזה.
עכשיו כבר חייב להיות הכול. דיקסי. \_