לליונה: יין, בלדה, אישה

content auto translated from {from}

פוסט זה מוקדש ללליונה - הברדית שהחליטה לעזור לשומרי האפלה בשעה קשה וזכתה לאהבה ולחיבה של רבים מהם. קשה לי לחשוף את האופי והאישיות שלה במלואם, אך אנסה. אני מבקש סליחה מראש מאוהדיה של מוריגן, אך אין מנוס משוואות עמה.

כולם יודעים שהעולם של עידן הדרקון דומה לעידן האמצעיים שלנו. ההיסטוריה של טווין דמנואה מזכירה מאוד את ההיסטוריה של ביזנטיון, אורליאן נלקחה מצרפת, והפרלדן מזכיר ללא ספק את אנגליה. יש גם דמויות מופת של ברדים - זמרים.

ברד (מאנגלית minstrel, מצרפתית ménestrier מלטינית ministerialis - 'עַבֵּד') - שם כולל למשורר-מוזיקאי (כולל נשים), זמר מקצועי של ימי הביניים (מאות 12 ואילך) והרנסנס המוקדם, שהרוויח את לחמו בשירה ובנגינה על כלי נגינה מהזיכרון. © ויקיפדיה.

אני יכול להוסיף שהברדים, שנדדו בין טירות לערים, תמיד היו אורחים רצויים בכל פיאודל ויכולים היו לצפות לקבלת פנים חמה בכל עת. בגלל זה, פעמים רבות הם שימשו גם כסוכני ריגול, עוסקים במודיעין ו جاسול.

האם זה מתיישב עם דמות חברנו? בהחלט. היא שרה, יודעת הרבה סיפורים והייתה במשך זמן רב מרגלת, משתמשת בעובדה שלא כל הברדים עוסקים באיסוף מידע סודי או הריגות ממומנות (למרות שעל כך בדרך כלל פונים למקצוענים - עורבים אנטיבאניים).

![](/api/field/image/SNOpmaQmCSXdp)

לליונה היא היחידה מבין הדמויות שהשתתפה בשיחה שהובילה לקרב הבלתי נמנע. יתרה מכך, היא בצד של אלו שעליהם צדה מחצית מהפרלדן ועל ראשם הוצבה פרס.

"יין, בלדה, אישה" - המשפטים הללו לא נכתבו לשווא בהישג במשחק ולא לשווא הפכו לשם. לליונה היא ככל הנראה הדמות הרומנטית ביותר במשחק. שלהשוואה היא לא כל כך בולטת ולא מורגשת כמו מוריגן, אך היא נעימה יותר ופשוטה יותר לשיחה. עדייו, איך שהיא מתמלאת בשובבות כשתשמע מחמאה או שתיים. או הבעה כמעט ילדותית של שמחה כאשר היא מקבלת את החדשות שיהיה לה חיית מחמד משלה - נאג 'שמפולז. או השיר המכשף שהיא שרה לאחר ביקור ביער העתיק של ברסיליאן...

מעניין גם שעברה ואופייה לא נחשפים מיד. מה אפשר לומר לאחר המפגש הראשון עם מכשפה בעלת שיער כהה? - היא קרה, גאה, עוקצנית, חכמה ויפה - במילה אחת, היא חיית כלאיים. לאורך המשחק אופייה של מוריגן כמעט שאינו משתנה חוץ מכמה רגעים שבהם נוכל לראות אותה נבוכה.

ואילו לגבי לליונה? מיד ברור שהיא מאוד סימפטית ומעט השתגעה באמונה בבריאה. ורק עם הזמן אנחנו מגלים לאט לאט שהיא לא איזו משרתת רגילה של פולחן אנדראסטי (אגב, החזיונות שלה - ממש לא תוצר של דמיון פגום), אלא אדם מאוד נעים לשיחה וחכם. היא דתייה, אך לא פנדמנטליסטית. היא מוכנה להיכנע בדברים קטנים, אך כאשר יגיעו רגעים גורליים, היא תעמוד על שלה עד הסוף. יתרה מכך, היא הייתה צריכה לעבור בגידה נוראה על ידי החברה הטובה שלה (עם אותה היו לה גם קשרים רומנטיים), עינויים, בריחה לארץ זרה ושינויים קיצוניים באורח החיים. אפשר לומר שהיא עברה בית ספר קשה, מה שנטע לה נשים במחשבות שלה, אך לא הקשיחה את רגישויותיה ולא איבדה את האמון שלה באנשים (בפרט, היא כמו שהייתה ממש לא מתנגדת לאהבה בין נשים, אם כי על נערות שהחליטו על קשרים כאלה יהיה לה קשה יותר לזכות בליבה מאשר על בחורים).

בזמן שהיא מטיילת עם השומרים האפלים, לליונה שותקת על חייה הקודמים, מנסה לא להזכיר פצעים נפשיים. למרבה הצער, העבר רודף אותה בדמות רוצחים שכירים שנשלחו אחריה, ולאחר מכן מתברר שמארז'ואן לא שכחה את תלמידתה ושלחה במיוחד לשלוח אחריה לפרלדן. ורק מהגיבור הראשי תלוי אם לליונה תבצע נתק סופי מהחיים של מרגלת ורוצחת, החלטה לוחות ובמות באורה של הטוב והצדק, או שמא מילים של מורה האדוני שלה יוסרו על כך שזו לא יותר טובה ממנה...

![](/api/field/image/BGCmpp8Brx0Fb)

מאמינה בבריאה, לליונה מעולם לא הדמיינה שתראה בעיניה את עפרה של נביאתו - אנדראסטי.

אי אפשר להתעלם מ לליונה לפי האינטליגנציה שלה. שיחה איתה יכולה להכאיב או להדהים את סטאן, אליסטר ואפילו מוריגן.

שיחה עם סטאן:

- ראיתי מה עשית שם.

- מי?

- אל תתחבא כמו תמים.

- על מה אתה מדבר?

- שיחקת עם החתלתולה ההיא.

- זה היה... לא חתלתולה.

- סטן, אני ראיתי הכל. שיחקת עם זה בחוט.

- עזרתי לו ללמוד.

- אתה ממש אדם טוב.

- אל תדבר על כך שוב.*

- טוב!

שיחה עם אליסטר:

- אני לא מצליח להתרגל לכך שאתה יכול לזוז כל כך בשקט.

- למדתי את זה במשך שנים רבות, אך לא הצלחתי להגיע לשלמות.

- אז אתה לא מתגנב כשאתה מרגל?

- כולנו פועלים בדרכים שונות. יש כאלו שמעדיפים להישאר בלתי נראים - להסתתר בצללים ובחושך. אני חושבת שאין דבר רע בעצם שיראו אותך. רק אם לא מתבוננים ולא זוכרים. בדרך כלל אני מתקרבת מבלי למשוך תשומת לב, כאילו אני כאן בזכות. זה כאילו אי נראות, רק בצורה אחרת.

- אה. שמעתי, שלא פעם חיבבת את הקורבנות שלך. איך אפשר לא לזכור?

- המתים לא זוכרים...

- אוי.*

- לפגוש מוות בחברת גברת חביבות-יכול להיות טוב, נכון?

- אני לא יודע כמה אתה רציני. לפעמים אתה מפחיד אותי.

שיחה עם מוריגן:

- מוריגן, את מאוד יפה.

- אני יודעת את זה היטב.

- אבל את תמיד לובשת כזאת בגדים רעים. זה יכול להתאים לך… חור כאן… קרע שם… שירק עורך. אני מבינה.

- אני מקווה שאת מבינה, שאני חייתי ביער.

- אולי יום אחד נצליח להשיג לך שמלה יפה. סאטן. לא, אולי קטיפה. קטיפה יותר כבדה, היא תגן יותר מהקור של הפרלדן. קטן חום כהה. כן. עם רקמה זהב. כמובן עם חיתוך עמוק. לא נסתיר את היתרונות שלך.

- שחררי את המבט שלי מהחזה שלי. זה מאוד מטריד את אותי.

- לא תחשבי שזה לא כך? עם חיתוך עמוק צריך גם להתארגן על השיער כדי להראות את הצוואר היפה הזה.

- את השתגעת. אני מעדיפה שהאליסטר ילביש אותי.

- זה יהיה מקסים, אני מבטיחה! וגם, נדרשים נעליים. אוי, נעליים! צריך ללכת ביחד לחנויות.

לליונה לעולם לא תעזוב מאחור את הפופולריות של סמל עידן הדרקון - מוריגן. לא סביר שנראה אותה גם במשחקים הבאים של היקום הזה. אבל דבר אחד בטוח - היא הרבה יותר דמות עמוקה, מאשר רוב חברי צוות השומר האפל. היא דמות עם מוח המתגלה היטב ואופי מעניין, שבו היא לא נופלת מהמכשפה בעלת השיער הכהה מהאדמות הפראיות.