שאלות לא נוחות.

content auto translated from {from}

לליונה, בתמימות, ממצמץ בעיניה: - מוריגן, תגידי, למה את לא לובשת חזייה במהלך היום, ורק כשאת הולכת לאוהל של המפקד שלנו?

מוריגן: - טוב, נניח שזה לא מפתיע. איך את מצליחה להתמרח בדם מכף רגל ועד ראש, כשאת יורה בקשת ממרחק של 30 צעדים מהקרב?

אוגרן: - אתם עדיף לשאול היכן המפקד שלנו מחביא את החפצים שלו. יש לו עשרה חתיכות של שריון שלם, ולא רואים כלום!

גיבור המשחק: - כולם שתקו! אתם יודעים טוב מאד היכן זה נמצא. בדיוק שם, משם אתם מביאים בסיפורים ובבקבוקונים בזמן הקרב.

לליונה: - למה למוריגן יש מקום נפרד עם אש אישית, בעוד שכל השאר צריכים להשתמש באחת? זה לא הוגן!

גיבור המשחק: - זה הוגן. לליונה, אם היית ישנה ואוכלת ליד מוריגן... החבורה שלנו צריכה קשת! תגידו לי למה אנחנו מאפשרים לעצמנו להתלבש באמצע הרחוב מול כל עם ישראל!

אוגרן: - מפקד, במקום לציין את המקרים לגבי התלבשות, שאנחנו עושים לפי הפקודה שלך, תגיד, למה אנחנו ישנים במחנה תחת כוכבים, כשיש לנו טירה שלמה, שב somehow לא מצליחים להיכנס אליה?!

גיבור המשחק: - שם לא מסודר, קר וזה בכלל...

אלאסטר: - עוד דבר, מפקד, שמנו לב כמה פעמים שאתה יודע מי ומה יהיה מאחורי הדלת הסגורה. או במקום שאנחנו לא מכירים בכלל. אתה נביא? אז תגיד, מתי אני אמות?

מוריגן: - כן, כן! ברגע שהגענו לאורזמר, אתה מיד רצת בלי לעצור לסוחר, עמדת לידו, ונתת לי שיחה על ילדותי בארץ הפראית, ואז קנית בדיוק את המראה הזה, עליו דיברתי! ועשית לי את זה עם פרצוף ערמומי, אמרתי כמעט והתחלתי לבכות מהתרגשות!...

גיבור המשחק: - כן, אתה תבכה, אהה. דרך אגב, על המתנות. לאן הלכתם עם כל המתנות שהעבתי באופן אישי. בזמן הזה דחפתם כל כך הרבה מתנות, שהתרגשתם מאוד בעת קבלתם. איפה המראה ההוא, מוריגן? לליונה, איפה הסנדלים? סטנייה, לאן הכשרת את התמונה? אה, ודבר נוסף, מה קורה לכם עם הנטייה לעקוץ אחד את השני, מסתכלים בכיוונים שונים, ולפעמים בכלל עומדים עם הגב אחד לשני?

אוגרן: - לא, מפקד, תאמר לנו, מאיפה פתאום יש לך 1000 זהב! לישנו במחנה עם 10 כסף, ובלילה אצל הסוחר אתה מראה 1000 זהב!

גיבור המשחק: - מ-א-א-א-א-א-גנה! זה מתנה מהאלים!

אלאסטר: - והאלים עוצרים את סטן לעמוד במחנה בחזייה כבר שבוע?!

גיבור המשחק: - רוצה, עומד. זה העסק שלו.

לליונה: - נכון, קודם גרמת לו להוריד את הבגדים, ואז אתה אומר "זה העסק שלו"... מפקד, למה אתה הולך לבית בושת וקונה שם ילדות, אם כך אתה מתנשק עם מוריגן מול כולם ולקחת אותה לאוהל שלך? היא לא מספקת אותך?

מוריגן: - עוד שאלה כזו, לליונה, ואני א превращ אותך לעכביש!!!

לליונה: - בכלל לא תהפוך. מעניין למה אתה עוקף אותי כשאני מסתכלת על המפקד, ואת עומדת בבית בושת וטוענת רק מחירים! גם לי נראית, מצאה אותי קנאית!

אוגרן: - ועוד דבר - היכן שלא נעצור, ליד דנרים, ליד רדקליף, ליד היערות - המקום למחנה תמיד דומה להקודם כמו שתי טיפות מים!

וווין: - ואני מאוד מתעניין, איך עם אבקת התרופה אפשר לרפא שבר בגולגולת או שבר ביד בפחות מדקה. זה הקול של הקונקרט?

מוריגן: - ותר שמתי לב, מתי אתה תספר לנו איך הרוח שלך יכולה להיכנס בנו, גם כשאתה בעצמך שוכב בתרדמת בשדה הקרב כשהמכונה מתה!

גיבור המשחק: - יש לכם משהו בראש שמהדק! שיחה – טיק-טק – вот я и вселился.

אז ככה, הכל מאוד פשוט!