נדיר צעיר. סקירה סובייקטיבית (?) דיוק ניוקם לנצח
הפוסט הזה הוא מה שחסר לבלוג יותר מכול: הסבר אישי ונוקב על מה הוא בכלל Duke Nukem Forever, למה כדאי לחכות לו, ואילו הוא יהפוך להיות עבור תעשיית המשחקים של היום. לצורך הסדר אכנה את זה "סקירה", אם כי זה לא מדויק לגמרי, כי המקרה שלנו הוא ייחודי. קשה להאמין, אבל הסיפור האפי של הפיתוח קרוב לסיום, והעובדה הזו כבר לא ניתנת להכחשה – Duke Nukem Forever יושק Anfang מאי 2011.
למקרה שמישהו לא מודע, אסביר מדוע DNF הפך לאגדה: נקודת ההתחלה של פיתוח המשחק היא סוף 1996, כאשר שוחרר Duke Nukem 3D Atomic Edition, והסטודיו 3D Realms עבר לפרויקט החדש. ארבעה עשר וחצי שנים עד ההשקה המתוכננת במאי. ואם נזכור את רוב המשחקים האחרים שהיו בפיתוח ארוך טווח, בין אם זו S.T.A.L.K.E.R. או Half-Life 2, לא מעט מהזמן הוקדש לפיתוח של המנוע. DNF לא התבסס על מנוע עצמי, הטכנולוגיות היו חיצוניות – תחילה מאת id Software, לאחר מכן מ Epic Games. ארבע עשרה שנים של פיתוח נטו של משחק – מספר חסר תקדים גם לתעשייה של היום, לא כל שכן לסוף הניינטיז. על הסיבות לתקופה הארוכה נדבר פעם אחרת, ובפוסט הזה נבחן את ההשפעות: מה כדאי לצפות מ Duke Nukem Forever אחרי כל כך הרבה שנים?
כשהרעש התעורר ו DNF יצא מהצללים בתערוכת PAX בספטמבר שעבר, רבים בעיתונות כינו את המאמר בסגנון "חזרת המלך". לדעתי, הם טועים. למעשה, דוק לא נעלם לשום מקום – חדשות, שמועות, שערוריות... עלו אחת לכמה חודשים. זה היה מפחיד את מי שציפה ל Half-Life 2, ובשנים לאחר מכן את מי שציפה ל Half-Life 3. במשך ארבע עשרה שנים הוא עמד על שלו ולא נתן לשכוח אותו, והגיימרים חיכו כל הזמן. כדי להעריך את רמת הציפיות, די בעובדה שאחרי ההצגה ב PAX “Duke Nukem Forever” הפך לנושא המדובר ביותר בטוויטר בכל העולם למשך יומיים. אבל אי אפשר שלא לציין כי רבים מהשחקנים החדשים לא ראו חלק מההרפתקאות של הדוכס הניוקמי, וחיכו להגעתו הרביעית רק כאידיאל מיתי של יריות, לא כמשחק ספציפי. וכמובן, לאור הסרטונים הראשונים קבעו את גורלו של Duke Nukem Forever לשכחה: כביכול, הגרפיקה מיושנת, אין בחדשנות במשחקיות, וכל זה. מכאן עולה השאלה, האם כדאי בכלל לשחרר את זה, או שעדיף ש DNF יישאר אגדה וסמל לאידיאלים בלתי מושגים?
ראשית כל, כדאי לחשוב על המפתחים שהקדישו שנים רבות מחייהם ליצירת DNF. לפחות מתוך כבוד לעמלם, תהליך היצירה חייב להגיע לגמר. עדיף שתצא עכשיו מאשר כאשר הוותיקים של Duke Nukem 3D כבר לא יוכלו לשחק במשחקי יריות динамичных בגלל גילם. אבל אז עולה שאלה אחרת: מה יהפוך את Duke Nukem Forever עבור קהל הגיימרים של היום?
אם במקום DNF היו מפתחים במשך ארבע עשרה שנים, נניח, Half-Life 2 (ובכן אם Valve היו מתעסקים בעיבוד), אז התוצאה הייתה משחק זהה לזה שהיו משחררים בזמן כפול פחות, עם תיקון על הטכנולוגיה. גם כך היינו פוגשים את G-Man ברכבת, אותה קמפניה מושלמת ומלוטשת, אותו סיום… אבל ללא ספק זה היה משחק יריות של היום ומחוקק דיני жанר. דוק לא כזה. במשך ארבע עשרה שנים ג'ורג' ברוסארד והחברה הכינו את משחק חלומותיהם, תוך כדי הוספת כל היסטוריית משחקי הווידיאו שחלפה בדרכם, כדי להכות בה צחוק. באחד מהסרטונים כבר הראו סצנת הומור על Halo, ומשום מה אני בטוח: יהיו מספיק פרקים כאלה, כדי שבמידה ורוצים, אפשר לראות ב Duke Nukem Forever אודיסאה של жанר בעשרים השנים האחרונות. אולי אפילו לשחק במשחק פיצוחים, על איזו יריית ירי בדיוק מדובר באותן סצנות. דוק ניוקם מסתכל בזלזול לא רק על המתחרים, אלא גם על השחקן ושואל אותו בטריילר "Did you think, I was gone forever?". אבל זה הכל החלק של חיקוי, שזה בלי משחקיות – לא שווה כלום. ומה בנוגע למשחקיות?
כאן אצטרך לבדוק לא רק בהקשר של דיון, אלא גם על מי שנחשב מתחרה שלו. כאן הייתה המשמעות על השקת Bulletstorm בפברואר, אשר... אני כנראה אגיד עכשיו שטות נוראה, אבל Bulletstorm כנראה יהיה בכל הקשור לאיכות טוב יותר מ Duke Nukem Forever (למעט, אולי, במולטיפלייר). יש שם מנוע מתקדם יותר, משחקיות חדשנית, ומנגנון “קולנועי” מודרני עם המון סצנות, ועלילה כמעט לא נחלשת, שלא תשתעמם במשך שש שעות של משחק... אפשר להמשיך עם הרשימה, אבל העיקר הוא: ככ"ש "יריות לא רציניות" Bulletstorm טוב יותר מ Duke Nukem Forever**. עם הבהרה קטנה: מנקודת המבט של היום.
כפי שמראה דוח ארגון דירוג כלשהו, קטעי הווידיאו ב DNF הם בדיוק 7 (שבע) דקות לעשרים שעות של משחק. ברור שחלק גדול מהעלילה ישפך ישירות בתוך משחקיות, אבל העלילה עצמה כנראה רק תיצור את התנאים האופטימליים למקסימום ריכוז של בשר וקטעי הומור, בסגנון של משחקי היריות הישנים. ועם זאת, עשרים שעות של משחק ככל הנראה יהיו עמל לא פשוט עבור השחקן המפונק של Call of Duty וכל מיני Homefront. ואל תקחו דוגמה מ Mass Effect – שם האקשן היה רק חורגת ליריית הקסמים שנכתבה להפליא בעלילה עם דמויות מעוררות הנאה ושיחים מהודרים.
Gearbox Software לקחו על עצמם איום גדול, שכשלקחו את המשחק לקו הסיום והניחו את הלוגו שלהם על קופסאות של DNF. יש להם לעבור על הרשומות של עשרות שנים, להכניס את כל המעורבים לכותרות המשחק, אבל הקשה ביותר – לקחת אחריות על איכות המשחק הסופי עם המוניטין שלהם. גירבוקים ידועים כסטודיו שמרגיש את המגמות החדשות ומבין את רצונות הקהל. והיום, הרבה שחקנים מצפים ל "קרב בין המשחקים הבלתי רציניים":
Bulletstorm vs. Duke Nukem Forever vs. Serious Sam 3: BFE.
אבל איזה קרב יכול להיות, כשאחד מהלוחמים עושה מופע цирки עם החבל שלו ונעל הפופקורן לקהל, השני מתעלם מהשנים האחרונות ומשתעשע בטילט מול מכונות פינגווין בזמן שהעולם מתמוטט, והשלישי עסוק בחיפוש אחר מקומו בעולם ומשנה את הסגנון שלו שוב? על Bulletstorm כבר נכתב, ומדובר בSerious Sam 3 קשה לחשוב על משהו מסוים, כי משחקיות חיה לא הוצגה לעולם. אבל באופן כללי, הקורטים עם ההפצת השטות שלהם, לדעתי, מסוכנים מאוד. לאחר Serious Sam 2 מסדרת המשחקים הזו התהפכו הפנים של השחקנים, אבל חלק מהמעריצים קיבלו את המראה החדש שלו בזכות עלילה טובה וחסר אין מלא משחקי יריות בלתי רציניים. עכשיו סם חוזר בתור לא מעניין מהיבט עלילתי (כי זה פריקוול) ובשנה של התפשטות הז'אנר. והאם הוא יוכל להחזיר את קהל השחקנים התקשורתיים, בהתחשב בשחרור על הקונסולות – שאלה פתוחה. במקרה הטוב, ל Serious Sam 3 יש סיכוי לקבוע את מקומו החדש בז'אנר – כאח הקטן של Duke Nukem Forever עם מהמורות אינסופיות. אבל סם לא יתמודד עם דוק. אם זוכרים, ב Serious Sam: the Second Encounter הדיאלוג מהטלפון הראשון לא משאיר שום ספק, את מי סם מכנה “הבהיר”, וב Serious Sam 2 ניתן למצוא שלד של דוק עם רקטה בתחת. זה נשמע כמו קריאה מהמפתחים: "3D Realms, אז תזכירו אותנו ב Duke Nukem Forever, אנחנו לא יודעים איך להוריד את המעיל!". אגב, אותי כבר שנים רבות מעניין מה יגיד דוק על ההתקפות האלה.
בסופו של דבר, אין עם מי להילחם. ובכן, דוק ינצח את סם, ובכן, גרייסון האנט יקבל את פרס הקהל. אבל הבעיה תישאר – במודעות הגיימרים, כל שלוש המשחקים עומדים ברמת ז'אנר אחת. אולי זה נשמע כמו תיקון, אבל אני לא מנסה לשנות את דעתם של אף אחד. לדוק יש מעט סיכוי לרצות את מי שמצפה מנו ל Bulletstorm. Duke Nukem Forever היא לחלוטין משחק החלומות של הסטודיו 3D Realms, ומשחקית הוא מתעלם כמעט לכל האבולוציה של הז'אנר בעשור האחרון. כדאי להכיר את העובדה הזאת מראש, זה ויסות חיוני כדי להפיק הנאה מ DNF. כי לדוק עדיין יש את מה שאין כמעט באף מקום. לא, אני לא מדבר על ביצים מברזל, אלא על האינטראקטיביות של הסביבה.
עם מה אתם מקשרים אינטראקטיביות במשחקי יריות? ללחוץ על כפתורים ומתגים – כמובן. הרס של בתים ב Battlefield וחורבות נוספות מהכדורים – כן, זה באופנה. פאזלים פיזיקליים? כן, המשחק Half-Life 2 ו Portal עדיין סוגרים את הדרך. אבל בכמה משחקי יריות, למשל, שולחן ביליארד הוא לא קישוט, אלא משחק מיניאטורי אמיתי? מהשנים האחרונות אפשר להזכיר כנראה רק את GTA IV. אבל אם הסקירות המערביות של עדים אמינים, ואינטראקטיביות ב DNF עדיין גבוהה מאוד, אנחנו עלולים לגלות שאנחנו מבלים הרבה זמן בציור על הקירות ובניסוי עם מכשירים ביתיים, ומה המגוון להנאה שיספקו הקזינו של ווגאס – קשה לדמיין. תכונה נוספת של בית הספר הישן – הרבה מקומות סודיים ברמות, ולעיתים פרקים סודיים שלמים – גם הם מתקיימים. Duke Nukem 3D הסיח את דעת מה"בשר" עם המתכון הבלתי מיוחד הזה, לא לדבר על הכללות השנויות במחלוקת שאירעו. תגידו, זה לא מספיק כדי להיות הכי טוב? בערך כך אמרו בתחילת 1996, כאשר השוו בין Duke Nukem 3D ובין “המשחק הראשון האמיתי בתלת ממד” Quake. שני המשחקים נכנסו להיסטוריה של הז'אנר, אבל המשחק הדו-ממדי של השנה של 1996, לדעת רוב השחקנים, היה דוק, לא משנה מה זמני הפיגור הטכנולוגיים. האם הוא יכול לשחזר את הטריק הזה אחרי 15 שנים? בהחלט יהיה לו קשה יותר.
אם התחלתם לשחק לאחרונה או שההתפתחות לעבר Bulletstorm יותר מתאימה לכם – חכו לדוק הבא, לחלוטין מבית Gearbox. הם יוכלו להכין משחק יריות של היום. ואם יש כאן אנשים ששיחקו ב Duke Nukem 3D לפני שנים רבות ועדיין לא איבדו את העניין במשחקים (כמו, למשל, מחבר הטקסט הזה), אז מזל טוב: אנחנו מחכים להזדמנות ייחודית לשוב אל משחק מופת אמיתי של סוף הניינטיז.
אם גם עם ריפוי בריאות.