Diablo - משחק קלאסי בז'אנר hack'n'slash, שפותחה על ידי חברת Blizzard ונושאת בחוב שלה תאריך השקה 31 בדצמבר 1996. היא ללא ספק משחק אבן דרך וקבעה את כללי הז'אנר לעשרות שנים קדימה. ל-Diablo יש חבילת הרחבה לא רשמית בשם Hellfire, שפורסמה בשנת 1997 על ידי חברת Sierra Entertainment, ושתי המשכים רשמיים. Diablo II יצא לאור בשנת 2000, והחלק השלישי נמצא בשלב הבטא הפנימית נכון לעכשיו.
Diablo מציעה לשחקן לצלול לתוך עולם של פנטזיה גותית אפלה. עלילת המשחק מתרחשת בממלכת חנדורס המערבית, שמתעלת על כולה צללים קודרים. במרכז הסערה נמצא עיירונת קטנה בשם טריסטרם. מפלצות נוראיות מכתיבות את המרתפים של הקתדרלה העירונית, יוצאות מדי ערב אל פני השטח והורגות אזרחים חפים מפשע. רבים מתושבי טריסטרם עזבו, ורק מיעוט של אמיצים (או מטורפים) שומר על להבת החיים בעיירה. המלך שלהם שהיה צודק פעם השתגעה, בנו האהוב נעלם במנזר שמוקם מתחת לקתדרלה, והארכיבישוף מסתיר דברים כלשהם. בינתיים, החלונות של הקתדרלה, ששורשיהן בשרידים של מנזר עתיק, מתחילים לצוף באור מוזר, והצלילים הנשמעים משם מפחידים אפילו את אלו שמסכימים להישאר. התעלומה טמונה בלב המרתפים האפלים, אך רק מעטים מעזים לרדת לשם. עליכם לגלות מה מסתתר מאחורי כל הסיוטים הללו, ולהגיע לרמה התחתונה ביותר של המבוך כדי למצוא תשובות לשאלותיכם...
שחקן יכול לשחק ב-Diablo עם אחד משלושה דמויות ייחודיות, שהם תמצוגה של הארכיטיפים הסטנדרטיים של משחקי תפקידים: לוחם, נוכל ומכשף. הלוחם, כפי שצפוי, הוא מומחה בקרב פנים אל פנים ומנהיג כל נשק קר – החל מחרבות קצרות ועד גרזנים כפולים. הוא גם מסוגל לתקן נשקים. המכשף, בניגוד ללוחם, לא מבין בנשקים אבל יש לו כישורים קסומים מצוינים והוא יכול להכות את אויביו עם קללות מסוגים שונים: קסמים, אש וחשמל. בנוסף, המכשף יודע לטעון מחדש את השרביטים. הנוכל מעדיף להוות מרחק מהאויבים, כמו המכשף, ומצטיין בירי בחץ וקשת. בנוסף, היא מוצאת יכולות לפעולכנגד מלכודות.
בהתפתחותם, הדמויות רוכשות ניסיון על ידי הריגת מפלצות ומתרוממות ברמתן. עם כל רמה חדשה, הגיבור מקבל נקודות כישרון, יותר הוא יכול לחלקם בין 4 פרמטרים: כוח, קסם, זריזות וחיים. הגיבורים יכולים ללמוד כשפים חדשים על ידי קריאת ספרי קסמים ומציאת מגילות. במבוך התת-קרקעי ובחנויות המסחריהם מחכות להם כמות רבה של סוגי ציוד, אשר יעזור לרדוף אחרי המפלצות בצורה מהירה ויעילה יותר.
למרות שההבדלים בין הדמויות היו רובם מלאכותיים, ולא היה שדרוג אישי באופן כללי, הגיימרים קיבלו בהצלחה את המשחק, במידה רבה בזכות המשחקיות הדינמית העשירה. בניגוד ל-RPG קלאסיים, שבם הדגש היה על דיאלוגים ופיתוח דמויות, ב-Diablo מושם דגש עיקרי על קרב ושיפור הנתונים של הדמות.
המשחקיות של Diablo עושה שימוש בכמה גנרטורים אקראיים. ראשית, המפלסים של המרתפים (למעט המקומות הנדרשים כמשימות) נוצרים מחדש כל הזמן, והשחקן בעצם עובר מבוך חדש בכל פעם. תכונה זו נעשתה בשימוש פעיל בהמשכים והפכה לאחת החתימות של סדרת המשחקים. שנית, כל פעם השחקן נתקל בסוגי מפלצות שונים. ב-Diablo קיים כ-20 סוגי מפלצות, שכל אחת מהן יכולה להיות עם 3-4 וריאציות, שלא לדבר על מפלצות ייחודיות. לכל משחק, האויבים נבחרים באקראי, בהתחשב ברמת המבוך. שלישית, לכל סשן משחק מיוצר סט משימות ייחודי. מתוך 16 המשימות הזמינות לשחקן, רק 2 האחרונות הן חובה, השאר יכולות להשתנות. ולבסוף, ציוד וחפצים, שהיו במשחק ביד רחבה, גם נפלו בצורה אקראית ממפלצות שונות לאחר מיתותיהם ומקופסאות/חביות/עמדות.
יש לומר כי Blizzard הצליחה לתפוס בצורה עדינה את מוטיבציית השחקן, והשחקנים, תוך כדי ניסיון לבצע את כל המשימות ולצבור את כל סוגי הציוד הייחודי, יכלו להיתקע במשחק במשך זמן רב, משחקים אותו שוב ושוב. אגב, זה גם איפשר את המשחק מרובה המשתתפים. שחקנים יכלו להתאגד לקבוצות עד 4 אנשים במטרה לצוד מפלצות, משחקים בקלות על הרשת המקומית וגם דרך המערכת Battle.net.
הגרפיקה והמוזיקה של המשחק הצליחו ליצור אווירה מדהימה של העיר שנחתמה על ידי כוחות האופל. בכל אחד מ-4 סוגי המפלסים ישנה מוסיקת נושא שמסייעת להיכנס לגמרי למשחק, והגרפיקה המעולה של התקופה רק מדגישה את היתרונות של Diablo.