משחקי אינדי. עובדות, השערות, ודעות קדומות
נמאס לי לשמוע את המשפט "אני אוהב משחקים בז'אנר Indie"
בטח כל אחד מכם שמע על משחקי אינדי ואפילו שיחק בהם. אני בטוח ששמעתם על Braid, [World of Goo: קורפורציית גו!](/games?search=World of Goo: קורפורציית גו!), [Super Meat Boy](/games?search=Super Meat Boy). ואתם בטח יודעים שזה משחקי אינדי. אך, עובדה מעניינת, לעיתים גיימרים אפילו לא מניחים שמשחק שהם פותחים עכשיו הוא גם אינדי. ולהפך, הם חושבים שזה אינדי, בעוד זה בהחלט לא אינדי. האם אתם יודעים מה הם המשחקים האלו, אינדי? למה הם נקראים ככה ומה עומד מאחוריהם? במאמר הזה אני אנסה להבהיר את הסיטואציה. ואני פשוט מתפלל שאף אחד לא יגיד לי שוב שאוהב משחקים בז'אנר Indie.
לכך, אולי זה מה שאתחיל. מה זה בעצם Indie? כדי לשמור על המתח (למרות שזה די קשה לקרוא לזה סוד) אני אבחר בדרך קצת שונה. בואו נחשוב, מה אינדי לא?
• Indie – לא ז'אנר. מעולם לא היה ומעולם לא יהיה. משחק אינדי יכול להיות גם יריית ראש ממעוף הראשון וגם משחק תפקידים. כמו אסטרטגיה, וצורת קרב. כמו סימולטור, וכמו פלטפורמר. זו טעות נפוצה שהחלה לא מזמן, אך אנו נתקדם הלאה, ואחזור בהמשך לספר את הסיפור של המיתוס הזה ואשבור אותו לרסיסים.
• הקידומת Indie גם לא קשורה איכשהו לאיכות המשחק. חלק רואים משחק עם גרפיקה מיושנת של 5-10 שנים (לעיתים פיקסל או לפעמים מופשטת) ומצעקים "אה! זה משחק אינדי נורא!". אם עם "נורא" הם לעיתים קרובות צודקים, אז עם "אינדי" לא ניתן להסכים איתם בשום צורה.
• עם מחיר זה גם לא קשור. משחק בחינם או לא, יקר או זול – זה לא מצביע על שייכות המשחק לאחוות אינדי.
[Zeno clash](/games?search=Zeno clash), משחק אינדי מרהיב. כמו שאתם רואים, הגרפיקה ממש לא כמו במריו הראשון.
אז מה זה? לא אכביר במילים יותר (למרות שעל פי השם אתם אולי כבר יודעים).
משחקי אינדי – אלו משחקים מפתחים עצמאיים.
אבל מי הם המפתחים העצמאיים האלה? אלו מיכלים מלאים, המוכנים לעבוד למען הרעיון. והם עצמאיים כי אף מוציא לאור לא מחזיק אותם תחת כנפיו. אף אחד לא נותן להם כסף, אף אחד לא בודק את מסמכי העיצוב, ואף אחד לא אומר "איזה גובלין זה לא בסדר, הקונים יהיו לא מרוצים, תתקן מיד". לא, אנשים האלה יודעים בעצמם מה הגיימרים רוצים ואיזה צבע צריכים להיות הגובלינים.
זה כל מהות Indie – עצמאות. המפתחים לא אחראים לאף אחד, הם יכולים לעשות כל מה שמתחשק להם. אף אחד לא יכול להגביל את הדמיון של המפתח העצמאי. לכן, אגב, די שכיח כאשר במשחקי Indie הגובלינים לא ירוקים, כמו שנמסר בפנטזיה הקלאסית, אלא, למשל, אדומים. והם לא עם 2 ידיים ורגליים, אלא, נניח, 3 ידיים והם נעים על קוטל. והאמינו לי, לעיתים קרובות הגיימרים מתלהבים בסופו של דבר מגובלינים כאלו.
אבל אם לאנשים נעים גובלינים כאלו, אז למה אין כאלה במשחקים "גדולים", "רציניים"? הכל די פשוט. סביב המשחקים הגדולים מסתובבים כסף גדול. וגובלינים כאלה הם סיכון גדול למשחק. מה אם זה לא יפגע? יחד עם זאת, לעיתים קרובות המשחקים "הגדולים" לוקחים רעיונות מה"קטנים" אינדי. אבל לרוב אחרי שמפתחי אינדי מוכיחים הלכה למעשה, שהרעיון שלהם שווה משהו.
דוגמה בולטת כזו היא הסטודיו Valve. למעשה, הם עשו רק משחק אחד – Half-Life. כל שאר המשחקים – פרויקטים ניכרים שהבחינו בזמן (אתם יודעים היטב את ההיסטוריה של Portal ושל Narbacular Drop) ומודיפים (בעיקר על מנוע Source). כך שבתחום רעיונות לא ברורים ומציאות מעניינות, לדעתי, מפתחי אינדי מקדימים״ את "הגדולים".
הנה ה-Narbacular Drop, אבי ה-Portal.
אתם עשויים לשאול, אם המשחקים האינדי כל כך עשירים ברעיונות מעניינים, אז למה אנחנו שומעים כל כך מעט על המשחקים האלה ועל הרעיונות שלהם ולמה אין "מפתחים עצמאיים גדולים"? באמת, עם רעיונות אין בעיות עבור אינדי. על אף זאת יש בעיות גדולות עם מימוש הרעיונות האלה. המפתחים האינדי לעיתים קרובות סטודנטים עניים, שמתקשים למצוא כסף למחיה. בנוסף לכך, די קשה לאסוף סביבם צוות של מיכלים נוספים. אפילו אם יש להם מתכנת גאון אחד, המשחק עדיין זקוק לגרפיקה, מוזיקה, ומישהו חייב לדאוג לעיצוב המשחק.
שוב, בגלל חוסר כסף, המפתחים לא יכולים להרשות לעצמם להשתמש בטכנולוגיות ובמנועים מודרניים. ואסור לשכוח את חוסר קמפיין הפרסום. על משחקי אינדי לא מדברים בטלוויזיה וברדיו, לא מדפיסים פוסטרים עם הלוגואים שלהם. הדבר היחיד שמפתחי המשחקים יכולים לקוות עליו – זה האינטרנט (וזה לא מפתיע, שכן כמעט כל משחקי אינדי מופצים דרך שירותי הפצת אונליין כמו Steam ו-Desura). אבל גם הוא לא קבוע ולא אמין.
בגלל הסיבות הללו, משחקי אינדי לעיתים קרובות יוצאים פגועים מבחינה טכנית ולעיתים קרובות עוברים ליד גיימרים פוטנציאליים בגלל חוסר כל קמפיין פרסומי.
אולם לאחרונה המצב משתנה במהירות. שירותים כמו Steam ו-Desura מעניקים, נאמר, למשחק את "דקת התהילה שלו", מה שלא יכול אלא לשמח. מה שחשוב מאוד, עכשיו יש למפתחים אינדי יותר אפשרויות מתמיד ליצירתיות. אם עד כה היה עליהם להתאמץ ולבנות בעצמם את הגלגלים שלהם, כי פשוט לא היו בראש כסף למקובל, אז עכשיו יש כלים חזקים ונגישים (ולעתים קרובות גם בחינם) ליצירת משחקים.
למשל, ב-UDK נעשו אינספור משחקים נהדרים, XNA מבית Microsoft גם כן הפכה בקרוב לפופולרית בקרב מפתחים. כל משחקים נעשים יותר ויותר קלים להכנה. כבר עכשיו, משחקי אינדי רבים נתפסים כ"גדולים" (היכנסו לראות את Garsharp!), מה עוד יהיה בעוד 5-10 שנים?
Machinarium, משחק אינדי על רובוט קטן שפורץ את הגיימרים מנקודת המבט הראשונה.
יכול להיות שכבר הבנתם בעצמכם עד כה, מדוע רבים חושבים ש-Indie הוא ז'אנר נפרד. באמת, רוב המשחקים האינדי הם או פלטפורמרים או פאזלים. זה מוסבר באופן בסיסי בכך שזהו הז'אנר הפשוט ביותר ליישום. ובגלל שזה מה שדומיננטי באינדי, בסביבות 2000 אנשים החלו לקשר את כל הפלטפורמרים והפאזלים עם המילה אינדי. ושחברו את משחקי האינדי לשורשיהם עם האבולוציה של תעשיית המשחקים. אז כאשר עדיין לא היו מוציאים לאור גדולים ומפתחים, רוב המשחקים היו אינדי. מאוחר יותר, עם הופעת המוצאים לאור והמאמרים האלו, תעשיית האינדי החלה לרדת במהירות ורק בשנות ה-2000 החלה לחדש את עצמה.
לסיום, יהיה נכון לגזירה, לאסוף את כל העובדות.
• Indie – לא ז'אנר.
• משחקי אינדי – לא רק פלטפורמרים ופאזלים. מי שעדיין מתעכב, יוכל לבדוק את הסטודיו Larian ואת סדרת משחקי התפקידים [Divine Divinity. לידת האגדה](/games?search=Divine Divinity. לידת האגדה). מה, לא ידעת שזה אינדי? עכשיו אתה יודע ותהיה מוכן לדיון עם מישהו.
• רוב משחקי אינדי אינם בחינם, ומחירם, כמו שאר המשחקים, עולה (ולעתים קרובות לא פחות). כמובן, ישנם אין ספור מוצרים בחינם, אך אני מתכוון רק לשחקים המוגמרים, נאמר.
• והנקודה האחרונה, מבהירה את הקודמת. לא כל משחקים בחינם, שנעשו ללא תמיכה של מוציאים לאור, הם Indie. באינטרנט ניתן למצוא הרבה מוצרים בחינם (שלעיתים קרובות הם לא מרשים). אלו לא משחקי אינדי. נניח, משחקי אינדי הם השלב הבא אחרי כאלו מוצרים.
חלק טוענים, שבשנים הקרובות משחקים יהפכו פשוטים כך שתתרחש מהפכה במשחקי אינדי. כאילו, כאשר יופיעו כלים עוצמתיים ופשוטים לפיתוח, כך שאפשר יהיה לעבוד רק עם הרעיון, משחקי אינדי יהפכו להיות הדומיננטיים בתעשיית המשחקים. אני סבור שזו שטות. יש אנשים שעושים משחקים למען הנאה לאנשים ויש אנשים שעושים משחקים רק כי הם רוצים לעשות משחקים. אין צורך לצפות למהפכה, פשוט צריך לשחק.